ירושות וצוואות | השפעה בלתי הוגנת | ביטול צוואה

ירושות צוואות | השפעה בלתי הוגנת | ביטול צוואה

 

הקדמה:

סעיף 30 (א) לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה תחת אונס או איום או השפעה בלתי הוגנת או תחת תרמית בטלה ומהווה בסיס להגשת התנגדות להקשנ לצו קיום צוואה.

רצונו החופשי של המצווה:

החוק קובע, כי עריכת צוואה צריכה שתיעשה מתוך רצונו החופשי של המצווה וכי ככל ויתברר כי הצוואה נערכה שלא מתוך רצונו החופשי של המצווה, הצוואה תבוטל.

כך גם, ככל ומעורבת השפעה בלתי הוגנת בעריכת הצוואה, אזי הצוואה תבוטל על ידי בית המשפט.

בהתאם לפסיקות בתי המשפט, אין פסול בניסיון להשפיע על אדם שיכתוב צוואה לטובת אדם כלשהו (לדוג' – לטובת המשפיע עצמו או לטובת אדם אחר). הפסול הוא בחוסר הגינות שבהתערבות. כך, השפעה בלתי הוגנת הבאה בחוסר תום לב ובחוסר הגינות תוביל למצב של ביטול הצוואה. חוסר ההגינות נבחן על ידי בית המשפט עם מבחני מוסר ועיקרו ניצול תלותו, חולשתו או חוסר יכולתו של המצווה לצורך עשית צוואה לטובת הנהנה – ובכך לגרום להפשעה בלתי הוגנת.

בהלכה שנקבעה בפסק דין מרום (דנ"א 1516/95 מרום נגד היועץ המשפטי לממשלה), הציע בית המשפט העליון מספר אבני בוחן לצורך קביעת מצב של השפעה בלתי הוגנת שתגרום למצב של ביטול צוואה, וכדלהלן:

מצבו הגופני או הנפשי של המנוח בעת עריכת הצוואה.

היותו המנוח נתון להשפעה בקלות.

היקף תלותו של המנוח בנהנה.

בדידותו של המנוח וניתוקו מאחרים.

נסיבות כלליות של עריכת הצוואה – בחינה: האם תוצאות הצוואה היו תלויות בהשפעה בלתי הוגנת של מאן דהו.

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי כבוד השופטת אלה מירז מבית המשפט לענייני משפחה בת.ע. 3050/05 ו- 3051/05 הובהר, כי אין די בקיומה של השפעה בלתי הוגנת על מנת לפסול את הצוואה, אלא יש צורך בקיומו של יסוד בלתי הוגן בהשפעה ובעיקר השפעה המנצלת את מצבו וחולשתו של המצווה.

על הטוען כנגד הצוואה הנטל להוכיח שעורך הצוואה פעל תחת לחץ ו/או השפעה בלתי הוגנת. ספק בעניין זה פועל לטובת היורש. לא כל תלות ו/או השפעה על עריכת הצוואה תיחשב בהשפעה בלתי הוגנת שתזכה בביטול הצוואה.

על מנת להוכיח השפעה בלתי הוגנת, בית המשפט יבחן, בין השאר, האם המשפיע יכול לגרום להשפעה משמעותית על המצווה ולמנוע מגע והשפעה בינו לבין יורשים פוטנציאלים אחרים ו/או ניתק אותו מאחרים ובכל גרם לתלות מקיפה ויסודית של המצווה ביורש.

עריכת צוואות – אי כשירות המצווה:

 סעיף 26 לחוק הירושה קובע שצוואה שנעשתה על ידי קטין, פסול דין או "שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה – בטלה".

עריכת צוואות חייבת שתיעשה במצב שהמצווה מבין את משמעות כתיבת הצוואה, וידע להבחין בטיבה של הצוואה, אחרת הצוואה עשויה להתבטל ע"י בית המשפט.

בפסקי דין של בית המשפט העליון (ע"א 3411/92 רובינשטיין נ' ברזבסקי ובע"א שרוני נ' שרוני), נקבע שההגבלה שבסעיף 26 לחוק הירושה עניינה מצבו הנפשי, המנטאלי והגופני של המצווה בעת עריכת הצוואה, עם דגש על נקודת הזמן של מועד החתימה על הצוואה.

להוכחת טענה של אי כשירות של המצווה שתגרור לביטול הצוואה, יש לתמוך הטענה בעדות רפואית או בחוות דעת מומחה על מנת שתוכיח מה היה מצב המצווה במועד החתימה על הצוואה.

משרדנ עוסק במתן ייעוץ משפטי בענייני ירושה וצוואות. כמו כן, המשרד מעניק חוות דעת לעניין הדין הזר – ארה"ב.

אין באמור לעיל משום חוות דעת ו/או יעוץ משפטי, כל מקרה ונסיבותיו ויש להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום.