אכיפת פסק חוץ בישראל | הכרה בפסק חוץ | חוות דעת דין הזר

עו"ד משה גולדצויג הינו בעל רישיון עו"ד במדינת ניו יורק (ארה"ב) וחבר בלשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק (NYSBAׂ) וכן חבר בלשכת עורכי הדין האמריקאית (ABA). משרדנו עורך חוות דעת מומחה בעניין הדין הזר – ארה"ב.

אכיפת פסק חוץ בישראל –  הכרה בפסק חוץ – חוות דעת מומחה לדין הזר – ארה"ב

הקדמה:

בהתאם לסעיף 2 לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח – 1958: לא יאכף פסק חוץ אלא בהתאם לחוק זה ולהוראותיו.

הליך אכיפת פסק חוץ והליך של הכרה בפסק חוץ יבוצעו בטרם יוכר פסק החוץ בישראל.

דרכי קליטת פסק החוץ בישראל:

החוק מונה שתי דרכים בהן ניתן "לקלוט" פסק זר וליתן לו תוקף בישראל.

הדרך הראשונה היא באמצעות הליך של אכיפת פסק חוץ. הליך זה מבוצע במקרים בהם מדובר בפסק זר המטיל חיוב אישי (IN PERSONAM) ובעל הדין מעוניין לאוכפו בישראל.

בהתאם לסעיף 3 לחוק, בית המשפט בישראל רשאי להכריז פסק-חוץ כפסק אכיף אם מצא שנתקיימו בו תנאים אלה:

(1)   הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו;

(2)   הפסק אינו ניתן עוד לערעור;

(3)   החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל, ותכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור;

(4)   הפסק הוא בר-ביצוע במדינה בה הוא ניתן.

הדרך השנייה, היא באמצעות הליך של הכרה בפסק החוץ, ומצויה בסעיף 11 לחוק, הקובע כך:

"11. (א) בית-משפט או בית-דין בישראל יכיר בפסק-חוץ שנתמלאו לגביו כל אלה:

(1) חל עליו הסכם עם מדינת חוץ;

(2) ישראל התחייבה באותו הסכם להכיר בפסקי-חוץ מאותו סוג;

(3) ההתחייבות אינה חלה אלא על פסקי-חוץ הניתנים לאכיפה על פי חוק

     בישראל;

(4) נתמלאו בו תנאי ההסכם.

 (ב) אגב דיון בענין הנמצא בסמכותו ולצורך אותו ענין רשאי בית-משפט או בית-דין

       בישראל להכיר בפסק-חוץ, אף אם סעיף קטן (א) אינו חל עליו, אם ראה שמן

       הדין והצדק לעשות כן."

למעשה, במדינת ישראל פסק החוץ איננו מוכר באופן אוטומטי, ונדרש לעבור הליך קליטה על מנת שיהיה ניתן להכיר בו ולאוכפו בישראל.

מסלול של אכיפת פסק החוץ ומסלול של הכרה בפסק החוץ בישראל:

בחוק פסקי חוץ נקבעו שני מסלולים: הראשון מסלול של אכיפת פסק חוץ, והשני מסלול של הכרה בפסק החוץ. להלן נתייחס להבדלים שבין שני המסלולים: מסלול האכיפה מתייחס לפסקי דין הכוללים חיוב אישי. מסלול ההכרה, לעומת זאת, מתייחס לפסקים שאינם כוללים חיוב אישי, דוגמת פסקי דין הצהרתיים.

מעבר לכך, במסלול ההכרה ישנם שני דרכים מקבילים להכרה בפסק החוץ: הראשון מוסדר בסעיף 11(א) לחוק, ועל פיו ניתן להכיר בפסק חוץ באופן ישיר במסגרת הליך שנפתח במיוחד לשם כך, והשני מוסדר בסעיף 11(ב) לחוק, מסלול המאפשר הכרה בפסק חוץ באופן אגבי ולצורך דיון ספציפי ו/או הליך ספציפי בלבד.

למעשה, בהתאם לחוק ישנם שני מסלולי משנה להליך הכרה בפסק חוץ, ומסלול אחד בלבד להליך אכיפה של פסקי חוץ. מעבר לכך,  במסלול ההכרה בפסק חוץ נדרש תנאי נוסף והיא קיומה של אמנה דו צדדית או רב צדדית בין המדינות לצורך הכרה ישירה בפסק חוץ.

 פסק דין מנחה בתחום הינו פסק דינו של כבוד בית המשפט העליון בע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' אגם, פ"ד מט(1) 561, 572 (1995) (להלן: "פס"ד אגם") מובא הדיון בעניין דרכי האכיפה ו/או ההכרה של פסק חוץ בישראל.

 בפסק דין אגם קבע בית המשפט העליון, כי פסק חוץ שעניינו צו ירושה אינו ניתן לאכיפה בישראל כיוון שהוא אינו מטיל חיוב אישי, וכי פסק זה אינו ניתן גם להכרה ישירה למעט במקרה בו קיים הסכם אכיפה בין מדינת ישראל למדינה בו ניתן הפסק.

פסק חוץ בעניין חברות חדלות פירעון:

 בעניין חברות חדלות פירעון, הוכרה סמכות טבועה של בית המשפט בהחלטות וצווים שניתנו מחוץ לישראל. לעניין זה ראו פסק דין בתיק: ה"פ (מחוזי – ת"א) 408/00 .Tower Air Inc נגד רשם החברות (להלן: ענין Tower Air). בעניין Tower Air נפסק כי בית המשפט בישראל רשאי להכיר בצו שניתן במדינת חוץ, אף אם לא קיים הסכם בין המדינות, וזאת מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט בישראל.

לסיכום: אכיפת פסק חוץ ו/או הכרה בפסק חוץ תיעשה רק בהתאם למסלולים הקבועים בחוק ובית המשפט המכיר בפסק הדין לא נדרש לבחון את גוף הפסק והאם ניתן בהתאם לשיטת המשפט בישראל, אלא רק נדרש לבחון האם פסק החוץ עומד בכל התנאים הקבועים בחוק, ויפים לעניין זה דברי כבוד השופט האמריקני קרדוזו שהובאו בע"מ 594/04 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד נט (3) 297, 306.

 “We are not so provincial as to say that every solution of a problem is wrong because we deal with it otherwise at home” (Loucks v. Standard Oil Co. 224 N.Y. 99 (1918)).

משרדנו מספק חוות דעת מומחה בעניין הדין הזר – ארה"ב, לרבות חוות דעת מומחה לעניין הדין הזר במקרה של אכיפת פסק חוץ ו/או הכרה בפסק חוץ.