חברת חוץ בישראל

חברת חוץ בישראל:

להלן יפורטו הדרכים בדבר הקמת חברץ חוץ ורישום חברת חוץ.

הגדרת חברת חוץ:

בהתאם לסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן – החוק): "חברת חוץ – תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל".

בהתאם לפסיקה, "חברת חוץ", חייבת להיות רשומה או מאוגדת כדין מחוץ לישראל, ועניין ההתאגדות נבחן בהתאם לדיני המקום בו החברה התאגדה. יש צורך לבחון האם חברת חוץ נחשבת באותו מקום באותו מקום בו התאגדה כאישיות משפטית לכל דבר ועניין.

רישום חברת חוץ: 

בהתאם לסעיף 346 לחוק חל איסור על חברת חוץ לקיים בישראל מקום עסקים, אלא אם כן נרשמה כחברת חוץ לפי הוראות סעיף 346 לחוק ושילמה את אגרות הנדרשות.

מסמכים לצורך רישום חברת חוץ (להלן גם: "החברה"):

עותק ותרגום עברי של תקנון החברה החסרה ומסמכי ההתאגדות של החברה, כשהם מאושרים באמצעות נוטריון.

רשימת הדירקטורים של החברה.

השם והמען של אדם היושב בישראל המורשה לקבל בעבור החברה כתבי בי-דין והודעות שיש להמציא לחברה.

העתק של כתב הרשאה המייפה את כוחו של אדם היושב כרגיל בישראל לפעול בשם החברה בישראל.

תעודת ההתאגדות של חברת חוץ חתומה בחותמת אפוסטיל.

קבלה על תשלום אגרה.

נציג חברת חוץ בישראל לצורך רשויות המס:

במסגרת פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תושב חוץ אשר נדרש למנות נציג בהתאם לסעיף 60 לחוק מע"מ, נדרש למנות גם נציג לצורכי פקודת מס הכנסה. הנציג נדרש להיות מיופה כוח מטעם תושב החוץ ו/או החברה לתורך הגשת דיווחים לרשות המסים.

סיום פעולתה של חברת חוץ בישראל:

בהתאם לסעיף 349 א' לחוק (תיקון החוק משנת 2011), חברת חוץ שהפסיקה לקיים מקום עסקיה בישראל והודיעה על כך לרשם החברות, תהיה פטורה מכל חובותיה בהתאם לחוק ולפרק הדן בחברת חוץ, החל ממועד מסירת ההודעה על כך לרשם החברות.